שערי תורת בבל על מנחות מ״ו

1 מו א מששחטה נטמא לחמה הדם יזרק וכו' וידי נדרו יצא וכו' והלחם פסול.—פי' אף שהציץ מרצה על אכילות - היינו דוקא לענין שיצא ידי נדרו, כאילו כל הלחם טהור; אבל הלחם עצמו אפי' הטהור נפסל, מאחר שנטמא מקצתו לפני זריקה. ובזה מתיישבת תמיהת התוס' כאן. ועי' בתוספתא ספ"ח, שהנוסח שם: "וידי נדרו לא יצא", וכדעת התוס'.